פונה - הכנסת אורחים

בערב האחרון שלנו בפונה הוזמנו לארוחת ערב אצל קולגה של יניב. הוא אסף אותהו במכוניתו ובדרך לביתו עשה לנו סיור בכל הנקודות הראויות לציון (שאני כבר ביקרתי בהם במשך השבוע אבל יניב לא זכה) ואז הגענו לדירתו בבנין דירות הצופה אל רחוב יוקרתי ( לפי החנויות והרשתות הבינלאומיות). חלצנו נעליים והמארחים אחרי שהציגו את עצמם הציעו לנו מים - לא מבקבוק. אההההם, נחנק יניב, אנחנו לא אמורים לשתות מים פה. אבל יש לנו בבית מכשיר טיהור אמרה בעלת הבית והלכה להחליף את המים בקוקה קולה. ישבנו לשולחן. הבת בת העשר נשלחה על ידי אמה לחלק לנו סלט ירקות. אההההם אמר יניב אנחנו לא אמורים לאכול פה ירקות לא מבושלים, אנחנו עלולים להיות חולים. אבל הירקות נשטפו במים המטוהרים הסבירה בעלת הבית ויניב השאיר את הירקות בצלחת. הכנתי ארוחת ערב קלה אנרה בעלת הבית. מנה ראשונה תבשיל המבוסס על חלב. החלב הורתח שאל יניב? לא אמרת להם שאני טבעונית שאלתי אותו בלחש זועם? הפאלפל בישראל נהדר אמר בעל הבית כדי להרגיע את האוירה. מה זה פלאפל שאלו האישה והבת? בסופו של דבר הצלחנו למצוא מכנה משותף. המשפחה היתה בטיול בחלק מהמקומות שעל המסלול שלנו אז דיברנו על האתרים שאנחנו מתכוונים להיות בהם ועל איך אנחנו מתכננים להתנייע בזמן שכולנו אכלנו אורז שעליו לא היו חילוקי דעות. הבת הראתה לנו את מחברותיה מביה״ס הפרטי וניהלנו שיחה על חינוך ואיכותו במקומות שונים בעולם.    בדירה, כמו בכל מקום, יש מקדש לאלים הקרובים לליבה של בעלת הבית הנמצא על מדף במטבח. הבית היה ריק מתמונות אבל מלא בפסלוני אלילים הינדואים. למדנו שהאשה שבאה לנקות כל יום ובטח גם לבשל ולכבס מרויחה 30 דולר לחודש שזה מעט גם ברופי ושהאיש המנקה את המכוניות המשפחתיות אחת לשבוע ומטפל בהן קבוע מרויח 6 דולר לחודש. למדנו גם שבפונה יש 55 קולג׳ים להנדסה ומליוני סטודנטים שלכולם מובטחת עבודה כנראה טובה, שהדיור יקר מאוד והצעירים לא יכולים להרשות לעצמם לגור בעיר,  שיש תחרות גבוהה על כניסה לאוניברסיטה טובה והילדים צריכים להצטיין מאוד כבר בביה״ס היסודי אם יש להם תוכניות ללימודים גבוהים ושבכיתה יושבים בין 40-50 תלמידים. לשאלתי על נישואים בשידוך ענה לי בעל הבית שכיום הדור הצעיר בוחר בעצמו את בן או בת הזוג וההורים צריכים להשלים עם המצב. בסוף הביקור העתירו עלינו מתנות וממתקים.