״חגים שמחים״ ! זו העונה, וזה הזמן הכי חגיגי בשנה. השילוט בכל מקום מכריז Tis' the season , הרדיו והרמקולים במרחב הציבורי מזמרים שירי חג. הכל צבוע ירוק ואדום ואנחנו שומעים על וחוזים ברודולף, איל הקוטב הצפוני הרתום לכרכרתו שוקד על מלאכת הדיוור הישיר שהופקדה בידו כדי להספיק ולהביא את המתנות המפוזרות מתחת, לפני ועל העצים הרבים שעושים את דרכם מאז תחילת החודש ממגרשי החניה של הכנסיות ומהמשתלות על גג המכוניות לביתם בעליהם המאושרים, שבחרו את העץ המיוחד שלהם מכל העצים בגן.
״חגים שמחים״ מברך השלט העשוי מאות נורות מנצנצות בכניסה לפארק הלאומי, שהוא חלק מרשות הגנים, אפשר לעשות סיבוב במכונית לעת חשיכה בשבילי הגן ולצפות בחגיגה של אורות לצלילי שירי החג הבוקעים מהרדיו של המכונית בתדר של הפארק. חברת החשמל מציבה לרווחת התושבים פסלי חוצות העשויים שלדי מתכת שעליהם כרוכים כבלים המחוברים לנורות המנצנצות ויוצרות אשליה של תנועה.
״חגים שמחים״ מברכים העובדים, האורזים, הפקידים, המוכרים והספרנים החייכנים ומסבירי הפנים החובשים מצנפת של סנטה לראשם בחנויות, במסעדות, בבנקים, בספריות ובמרכזים העירוניים. בכל קניון, יושב לו סבא חג המולד על כורסא מהודרת כשמסביבו סמלי החג וקישוטים, כשהוא נחנק בתלבושת הפרווה האדומה שלו, ומזיע תחת המצנפת האדומה והפונפון הלבן שבקצה, תחת אור וחום הזרקורים המופנים כלפיו כשילדים ומשפחות עומדים בתור להצטלם איתו.
״חגים שמחים״ אנחנו שומעים השכם והערב, וגם בינהם, בכל התוכניות הממוקדות בחג המולד. אנשים מספרים את סיפוריהם האישיים או חוזרים לילדות, ילדים מספרים על רשימת המשאלות שהילדים הכינו לסנטה, והורים מספרים עד היכן ירחיקו לכת ברצונם להעניק לילדיהם חג מולד מושלם.
״חגים שמחים״ מברכים השדרנים בתוכניות הרדיו העוסקות בהפגת המתחים שהחגים השמחים מביאים איתם. צוות של יועצים מכל הסןגים והגוונים נרתם למשימה הפטריוטית ומייעץ לעם האמריקני שבתוכו אנו יושבים איך להתמודד עם הלחצים, העומס הרגשי , הבדידות של מי שאין לו משפחה גדולה להסתפח אליה בערב שכולם מצפים לו כל השנה, ההיבט הפיננסי, והמצוקות שהם חלק בלתי נפרד מהחגים: המפגשים המשפחתיים האינטנסיביים, החשבונות עם האחים, הקלוריות הנוספות בארוחות החג, העבודה המצטברת בזמן החגים, הכסף שמתפזר מהארנק ללא חשבון, לפני ״החגים״,והחשבון שמגיע בחודש שאחרי, אז, הוא לא שמחה גדולה.
״חגים שמחים״, בסטודיו של היוגה מצ׳פרים אותנו החודש בשיעורים ״טיפוליים ומשקמים״ כדי להוריד את המתח והלחץ שכולנו נתונים בו, כך כל המורים מסבירים לקראת החגים. אתם צריכים ללמוד להירגע, לקחת איתכם את התנוחות של המנוחה הביתה ולהתאמן עליהן. צריכים לדעת לעצור, לקחת הפסקה ולתת לגוף ולמח לנוח. בשמחה אני חושבת לעצמי, מתרווחת אפרקדן על כל הכריות והשמיכות שהמורה דוחפת לי מתחת לרגליים ולברכיים ושולחת את כל המתח ממני והלאה.
״חגים שמחים״, בסטודיו של היוגה מצ׳פרים אותנו החודש בשיעורים ״טיפוליים ומשקמים״ כדי להוריד את המתח והלחץ שכולנו נתונים בו, כך כל המורים מסבירים לקראת החגים. אתם צריכים ללמוד להירגע, לקחת איתכם את התנוחות של המנוחה הביתה ולהתאמן עליהן. צריכים לדעת לעצור, לקחת הפסקה ולתת לגוף ולמח לנוח. בשמחה אני חושבת לעצמי, מתרווחת אפרקדן על כל הכריות והשמיכות שהמורה דוחפת לי מתחת לרגליים ולברכיים ושולחת את כל המתח ממני והלאה.
״חגים שמחים״ היא הברכה התקינה פוליטית שהחליפה את הברכה המסורתית ״חג מולד שמח״, שלא רק שהיא כבר לא מקובלת, אלא שאפילו לא יעלה על הדעת להשמיעה באזורים הרב תרבותיים של קיבוץ הגלויות שבו אנו חיים. תילי תילים של דיונים על השימוש באחת משתי הברכות הללו מתקיימים כבר שנים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית ככל שארה״ב נעשית יותר הטרוגנית ורב תרבותית. ברכת ״חגים שמחים״ המתיחסת לחג המולד, ראש השנה וכל מה שבינהם, ממצה ומוציאה את רוב חגי האורות. הברכה הכוללת את חנוכה של היהודים שנופל בין חג ההודיה לחג המולד, את קוואנזה, חג האורות שהמציאו השחורים בשנות השישים, היא הפיתרון של החלק הליברלי, הסובלני, הכוללני המכיר בכך שהוא חי בכור ההיתוך בעוד שהדתיים, האוונגליסטים, השמרנים והכפריים, שאינם רגישים לדתות ותרבויות אחרות, ושאינם חלק מהמטרופולין שבו אנו חיים, מברכים ב״חג מולד שמח״ זה את זה ובכך מפגינים את חוסר התחכום החברתי תרבותי שלהם.
ברחבה הגדולה של הבית הלבן הרב תרבותיות חוגגת . חנוכיה ענקית דולקת , גם אחרי שחנוכה כבר עבר ונגמר, לצד העץ המסורתי המאיר בשלל נורותיו ואלה מאירים את תערוכת העצים הקבועה המתקיימת שם מדי שנה ובה מוצגים עצים מכל חמישים המדינות. סמיכותם של סמלי החג זה לזה וההדלקה החגיגית המשודרת בטלביזיה גורמת לשכנים ומכרים להתקשר להגיד לי חג הנוכה שמח ושום הסבר שלי על כך שהחג יתקיים בעוד שבועיים לא מתקבל על דעתם. ראינו בטלביזיה את המנורה שלכם (במילעיל) דולקת.
החגים השמחים התחברו להם השנה כשערב חג המולד נפל על מוצאי נר שמיני של חנוכה וערבי הדלקת הנרות התאחדו עם מסיבות ״החגים״ הנערכות בתקופה זו. לאחד מערבי הדלקת הנרות שערכנו אצלנו החלטנו להביא אוכל ממסעדה הודית ביתית, הנמצאת בחור נידח לא רחוק ממקומותינו http://www.metrodhaba.com/indianfood.htm ולחגוג על אוכל הרחוב ההודי, גולגה-פה, שהוא המקבילה לפלאפל שלנו ולא קל למצוא אותו פה. הזמנתי כמות גדולה של כדורי הסולת המתפצחים האלה וגם מנות שהתגעגענו לטעמן, מכל הבא ליד ואת שמחתי הגדולה על המטבח הנפלא והזול הבעתי בטיפ שמן שבעל הבית ראה כנס פך השמן. הוא רץ אחרי למכונית, הצמיד את ידיו לנמאסטה ואמר לי במאור פנים... ״חג מולד שמח״.
במסיבת החג השניה שלנו היה ייצוג שווה לבני שלוש הדתות המונותיאיסטיות שטענו ביחד וכל אחד בנפרד לבעלות על הלביבות והסופגניות שעמלתי עליהן כל היום. ״וואוו, עשית עוואמה?״ שאלה אותי חברתי בות׳יינה בנוסטלגיה. זה ממתק לבנוני מהילדות שלי. הממ, אמרתי, נראה לי שאלה סופגניות מרוקניות. ״זה עוואמה״ חזרה בות׳יינה בתוקף, זה שלנו. ״וואוו, עשית סופגניות בולגריות״? שאלה שכנתי ג׳ני על הספינג׳ הטבעוני שלי, אנחנו עושים את זה לחג המולד. ״זה אוכל ממזרח אירופה״ טענו אלה שמוצאם ממזרח אירופה, ״מה פתאום״ הזדעקו הפלסטינים ואלה שמוצאם מאירופה המערבית, זה שלנו. החלטנו להתיך את הכור באמצעות טורניר שש בש ואת שאר הערב בילו הגברים סביב הלוח כשהם נלחמים זה בזה כמו מכבים ויוונים והנשים נותנות עצות. ״בבולגרית אנחנו קוראים לנותני העצות קיבצרים״ לימדה אותנו ג׳ני. ״זה לא בולגרית, זה יידיש״ אמרו לה ילידי מזרח אירופה היהודים שביננו. ״זה לא יידיש, זה עברית״ הגנו על שפתינו, ״זה בא מהמילה קיבוץ, התגלגל ליידיש ומשם לשפות הנכר״. ״אתם תמיד אותו דבר, אמרו חברינו הפלסטינים (מארבעים ושמונה), כל דבר אתם לוקחים מאיתנו ואז טוענים לבעלות. בסוף ערב קיבוץ הגלויות, כולם החליפו מתכונים ומספרי טלפונים זה עם זה ואיחלו זה לזה ״חגים שמחים״.
למחרת השאירה לנו שכנתנו האירנית צלוחית עם חלווה אירנית שהיא רקחה בשבילנו וצמוד אליה כרטיס ברכה שעליו כתוב ״חג מולד שמח״. נו, אם כך, חשבתי לעצמי, נפרצו גבולות התקינות הפוליטית. ״חג מולד שמח״ איחלתי למכרה שלי, אוונגליסטית ילידת רצועת התירס מאיוואה. ״אותו הדבר גם לך ולמשפחתך״ היתה התשובה. ״חג מולד שמח״ אמרתי בשיחת סקייפ לחברתי שנסעה לחגוג עם משפחתה באמריקה הקתולית והלטינית״. ״חג מולד שמח גם לך״ היא ענתה לי בשמחה והתרגשות. ביום הבא קיבלנו לראשונה בדואר כרטיס ברכה ״לכבוד החגים״. בתנו מיה, שנמצאת כבר שנה בלוס אנג׳לס והפנימה את המסרים התרבותיים הרבה יותר מהר מאיתנו , איחלה לנו ״חגים שמחים״ לפי מיטב המסורת האמריקנית הפלורליסטית. לא הכל אבוד ובבנין התקינות הפוליטית ננוחם.
מועדים לשמחה, זמנים וחגים לששון!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה