הישראלים באמריקה הם קבוצה הטרוגנית הבאה ממקומות שונים למטרות שונות לפרק זמן שונה. קשה לדעת כמה ישראלים חיים בארצות הברית. סקרים שונים, אמריקנים וישראלים מעריכים שיש כחצי מליון מהגרים ישראלים בארה"ב וקנדה ועוד כמאה מאתיים אלף שלא מגדירים עצמם כמהגרים, כלומר הם באו שלא על מנת להישאר. עם כל השונות המבדילה בינהם, יש לישראלים מאפיינים המייחדים אותם כקבוצה.
להיות ישראלי באמריקה זה :
לנהל מלון אורחים לכל בני המשפחה והחברים הבאים לבקר ולפעמים גם לחברים שלהם.
לשאול כל ישראלי שפוגשים : כמה זמן אתם פה ולכמה זמן באתם.
לשחק במשחק : "נחש מי ישראלי" בקהל גדול, ובדרך כלל להיות צודק.
לפנות למישהו שלא מכירים בעברית, רק בגלל ששומעים שהוא ישראלי או שהוא מדבר עברית.
להשתמש במילה "כושי" כשמדברים על שחורים למרות שבאנגלית לא יעלה על הדעת לומר את
ה N word
לקנות בחנות מחסן ענקית טלביזיה ורהיטים כשמגיעים לארה"ב ולהחזיר אותם לחנות לפני החזרה הביתה כאילו שהם היו בשכירות.
לומר לילדים הפונים להוריהם באנגלית : אני לא מבין מה שאת/ה אומר/ת.
לשים עיתון ישראלי כדף הבית במחשב.
לקבל התרעות מישראל בטלפון הסלולרי כמו התקפת טילים על עוטף עזה.
לשמוע כמה הארץ נהדרת מיהודים שהיו שם שבוע שבועיים או שנה באיזו תוכנית של הסוכנות.
כשיהודים אמריקנים ששומעים שאתה מישראל פונים אלייך במבטא אמריקני כבד ואומרים את משפט המחץ הידוע : "אני מדבר קצת עברית".
לא להשתייך לבית כנסת ולא לשלוח את הילדים לבית ספר יום ראשון כי א. אנחנו ישראלים ולא צריכים לעבוד על הזהות היהודית שלנו ו ב. מה פתאום שנשלם על שירותי דת.
לשלוח את הילדים ללמוד לבר מצווה בחב"ד כי הם נותנים את השרות חינם , או כמעט חינם.
ללכת פעם בשנה לבית כנסת, ביום כיפור, בדרך כלל בבית חב"ד, כי זה המקום היחיד שלא דורש תשלום על ההשתתפות בחגי תשרי.
להיפגש עם עוד ישראלים בריקודי עם ולהתכנס עם עוד ישראלים לשירה בציבור.
לדבר בעברית גם כשבחדר נוכחים אנשים שלא מדברים עברית.
לנסוע לארץ כל שנה או בכל חופש גדול.
להתלונן על האוכל ולומר שאין אוכל טעים כמו בארץ.
להתלונן על הקשרים החברתיים ולומר שאין חברים כמו בארץ.
לספר את אותו הסיפור: באנו לשנתיים ונשארנו.
לבחון את הפוליטיקה המקומית לפי הקריטריון: האם זה טוב לישראל.
לשאול ולהחליף ספרים בעברית עם חברים שחזרו מהארץ והביאו מלאי חדש.
למצוא ולהמליץ על יועץ מס / רואה חשבון ישראלי יצירתי , היודע למצוא פרצות בחוק ולדאוג שהלקוח יקבל צ'ק ממס הכנסה ולא להיפך, או שישלם את התשלום המינימלי.
לשלוח חברים לבעלי מקצוע ועסקים ישראלים.
לקבל שירותים מבעלי מקצוע או עסקים ישראלים גם כשללקוח זה עולה יותר.
לשלם על כרטיס חבר אחד לרשת חנויות מחסן קמעונאית ולפזר אותו בין כמה משפחות כדי לחסוך את דמי החברות השנתית.
לא להפנים את המנהג המקומי של התנדבות ותרומה לארגונים בקהילה ובכלל זה בתי הספר של הילדים.
לשבת על סיר הבשר הקפיטליסטי ולדבר בזכות הסוציאליזם ומדינת הרווחה.
לומר שזה נורא פה שלכל כך הרבה אנשים אין ביטוח בריאות ומערכת תמיכה.
לבדוק את אופציית החזרה לארץ לעיתים מזומנות אך לא לממש אותה.
לבקש מאנשים, גם זרים, לקחת איזו חבילה קטנה לישראל, כששומעים שמישהו נוסע.לבקש שמישהו יביא מישראל חבילה קטנה אם הוא כבר בארץ.
לבקש מחברים הסעה לשדה התעופה ובחזרה כשטסים לארץ.
לנסוע לישראל עם מזוודות מלאות מתנות ולהחזיר משם מזוודות מלאות באוכל ישראלי, תבלינים, פיצוחים.
ללכת לחנויות היהודיות הכשרות המייבאות מוצרי מזון מישראל לא כדי לקנות שם בשר כשר אלא שקדי מרק של אוסם, במבה וממרח שוקולד "השחר".
לארח ולהתארח בארצות הברית אצל משפחה וחברים ולא במלון כמו מנהג בני המקום.
להמשיך את דפוס הבילוי הישראלי על פיו יוצאים באמצע השבוע, בשעה מאוחרת (9:30) לחברים (כי כל מקומות הבילוי נסגרים בין 9-10 בלילה).
לשלוח את הילדים ל"צופים הישראלים" אם יש כאלה במקום המגורים אבל להניא אותם מלנסוע לארץ ולהתגייס לצבא עם גרעין הצופים של בני המהגרים.
לענות: "זה מהארץ" כשמקבלים מחמאה על בגדים, ולומר "אין מה להשוות, בארץ יש דברים כל כך יפים".
להחליף באופן תמידי את חברת טלפון לזו שנותנת את העיסקה הכי טובה לשיחות לארץ.
לשלב מילים באנגלית בשיחה בעברית לאו דווקא בגלל שחסרה המילה בעברית.
להתחבר עם אנשים רק בגלל שהם ישראלים גם כשברור שבמקום אחר ובזמן אחר החברות הזאת לא היתה מחזיקה.
לומר : "אני הייתי חוזרת לארץ מזמן אבל בעלי לא רוצה"
לעבוד בהוראת עברית בגלל שקשה או אי אפשר למצוא עבודה במקצוע שלך או כי לא למדת פה.
להתגאות בכל הישג של כל ישראלי באשר הוא ולחשוב שאנחנו מעצמת השכלה.
לחשוב וגם לומר שהאמריקנים מטומטמים, יש להם ראש קטן, והם לא יודעים לפתור בעיות.
לדבר על הפוליטיקה....הישראלית.
לארגן רשתות חברתיות/מקצועיות לישראלים.
לייסד ולהשתמש באתרי אינפורמציה, חדשות ועבודה בעברית לישראלים באמריקה.
להיכנס למתח מהחגים בגלל שאין לנו פה משפחה ולא ברור אם יזמינו אותנו, או שמי שאנחנו נזמין לא יוכל לבוא כי מישהו אחר כבר הזמין אותו קודם.
לדבר על דברים שלא מקובל לדבר עליהם באמריקה כמו כמה משכנתא משלמים וכמה מרויחים.
לתת לחברים את כל מה שלא לוקחים לישראל ואת כל מה שלא מצליחים למכור בגראז' סייל כשעוזבים.
לשמש תיבת דואר קבועה לחבילות של חברים שחזרו לישראל או כאלה שמבקרים פה.
להתבקש לקנות, לשלוח או להביא דברים לחברים שחזרו לארץ ולא יכולים לחיות בלי מוצרים הכרחיים שקונים פה בקמעונות כמו שקיות סנדוויץ' רוכסן, צלוטייפ באריזה של 5, נוזל שטיפת פה, ממתקים וצנוברים באריזות גדולות, וכל מה שנופל בקטגוריה: רק באמריקה.
מישהו צריך משהו? שקיות רוכסן? חמוציות, שמן זית במיכל של חמישה ליטר? שני ליטר דבש לראש השנה? דיו למדפסת? אנחנו פה, אותה הכתובת כבר 12 שנים, יאללו תשלחו. בן דוד של חברים טס לארץ בשבוע הבא, אנחנו יכולים לבקש ממנו להביא.
להיות ישראלי באמריקה זה :
לנהל מלון אורחים לכל בני המשפחה והחברים הבאים לבקר ולפעמים גם לחברים שלהם.
לשאול כל ישראלי שפוגשים : כמה זמן אתם פה ולכמה זמן באתם.
לשחק במשחק : "נחש מי ישראלי" בקהל גדול, ובדרך כלל להיות צודק.
לפנות למישהו שלא מכירים בעברית, רק בגלל ששומעים שהוא ישראלי או שהוא מדבר עברית.
להשתמש במילה "כושי" כשמדברים על שחורים למרות שבאנגלית לא יעלה על הדעת לומר את
ה N word
לקנות בחנות מחסן ענקית טלביזיה ורהיטים כשמגיעים לארה"ב ולהחזיר אותם לחנות לפני החזרה הביתה כאילו שהם היו בשכירות.
לומר לילדים הפונים להוריהם באנגלית : אני לא מבין מה שאת/ה אומר/ת.
לשים עיתון ישראלי כדף הבית במחשב.
לקבל התרעות מישראל בטלפון הסלולרי כמו התקפת טילים על עוטף עזה.
לשמוע כמה הארץ נהדרת מיהודים שהיו שם שבוע שבועיים או שנה באיזו תוכנית של הסוכנות.
כשיהודים אמריקנים ששומעים שאתה מישראל פונים אלייך במבטא אמריקני כבד ואומרים את משפט המחץ הידוע : "אני מדבר קצת עברית".
לא להשתייך לבית כנסת ולא לשלוח את הילדים לבית ספר יום ראשון כי א. אנחנו ישראלים ולא צריכים לעבוד על הזהות היהודית שלנו ו ב. מה פתאום שנשלם על שירותי דת.
לשלוח את הילדים ללמוד לבר מצווה בחב"ד כי הם נותנים את השרות חינם , או כמעט חינם.
ללכת פעם בשנה לבית כנסת, ביום כיפור, בדרך כלל בבית חב"ד, כי זה המקום היחיד שלא דורש תשלום על ההשתתפות בחגי תשרי.
להיפגש עם עוד ישראלים בריקודי עם ולהתכנס עם עוד ישראלים לשירה בציבור.
לנסוע לארץ כל שנה או בכל חופש גדול.
להתלונן על האוכל ולומר שאין אוכל טעים כמו בארץ.
להתלונן על הקשרים החברתיים ולומר שאין חברים כמו בארץ.
לספר את אותו הסיפור: באנו לשנתיים ונשארנו.
לבחון את הפוליטיקה המקומית לפי הקריטריון: האם זה טוב לישראל.
לשאול ולהחליף ספרים בעברית עם חברים שחזרו מהארץ והביאו מלאי חדש.
למצוא ולהמליץ על יועץ מס / רואה חשבון ישראלי יצירתי , היודע למצוא פרצות בחוק ולדאוג שהלקוח יקבל צ'ק ממס הכנסה ולא להיפך, או שישלם את התשלום המינימלי.
לשלוח חברים לבעלי מקצוע ועסקים ישראלים.
לקבל שירותים מבעלי מקצוע או עסקים ישראלים גם כשללקוח זה עולה יותר.
לשלם על כרטיס חבר אחד לרשת חנויות מחסן קמעונאית ולפזר אותו בין כמה משפחות כדי לחסוך את דמי החברות השנתית.
לא להפנים את המנהג המקומי של התנדבות ותרומה לארגונים בקהילה ובכלל זה בתי הספר של הילדים.
לשבת על סיר הבשר הקפיטליסטי ולדבר בזכות הסוציאליזם ומדינת הרווחה.
לומר שזה נורא פה שלכל כך הרבה אנשים אין ביטוח בריאות ומערכת תמיכה.
לבדוק את אופציית החזרה לארץ לעיתים מזומנות אך לא לממש אותה.
לבקש מאנשים, גם זרים, לקחת איזו חבילה קטנה לישראל, כששומעים שמישהו נוסע.לבקש שמישהו יביא מישראל חבילה קטנה אם הוא כבר בארץ.
לבקש מחברים הסעה לשדה התעופה ובחזרה כשטסים לארץ.
לנסוע לישראל עם מזוודות מלאות מתנות ולהחזיר משם מזוודות מלאות באוכל ישראלי, תבלינים, פיצוחים.
ללכת לחנויות היהודיות הכשרות המייבאות מוצרי מזון מישראל לא כדי לקנות שם בשר כשר אלא שקדי מרק של אוסם, במבה וממרח שוקולד "השחר".
לארח ולהתארח בארצות הברית אצל משפחה וחברים ולא במלון כמו מנהג בני המקום.
להמשיך את דפוס הבילוי הישראלי על פיו יוצאים באמצע השבוע, בשעה מאוחרת (9:30) לחברים (כי כל מקומות הבילוי נסגרים בין 9-10 בלילה).
לשלוח את הילדים ל"צופים הישראלים" אם יש כאלה במקום המגורים אבל להניא אותם מלנסוע לארץ ולהתגייס לצבא עם גרעין הצופים של בני המהגרים.
לענות: "זה מהארץ" כשמקבלים מחמאה על בגדים, ולומר "אין מה להשוות, בארץ יש דברים כל כך יפים".
להחליף באופן תמידי את חברת טלפון לזו שנותנת את העיסקה הכי טובה לשיחות לארץ.
לשלב מילים באנגלית בשיחה בעברית לאו דווקא בגלל שחסרה המילה בעברית.
להתחבר עם אנשים רק בגלל שהם ישראלים גם כשברור שבמקום אחר ובזמן אחר החברות הזאת לא היתה מחזיקה.
לומר : "אני הייתי חוזרת לארץ מזמן אבל בעלי לא רוצה"
לעבוד בהוראת עברית בגלל שקשה או אי אפשר למצוא עבודה במקצוע שלך או כי לא למדת פה.
להתגאות בכל הישג של כל ישראלי באשר הוא ולחשוב שאנחנו מעצמת השכלה.
לחשוב וגם לומר שהאמריקנים מטומטמים, יש להם ראש קטן, והם לא יודעים לפתור בעיות.
לדבר על הפוליטיקה....הישראלית.
לארגן רשתות חברתיות/מקצועיות לישראלים.
לייסד ולהשתמש באתרי אינפורמציה, חדשות ועבודה בעברית לישראלים באמריקה.
להיכנס למתח מהחגים בגלל שאין לנו פה משפחה ולא ברור אם יזמינו אותנו, או שמי שאנחנו נזמין לא יוכל לבוא כי מישהו אחר כבר הזמין אותו קודם.
לדבר על דברים שלא מקובל לדבר עליהם באמריקה כמו כמה משכנתא משלמים וכמה מרויחים.
לתת לחברים את כל מה שלא לוקחים לישראל ואת כל מה שלא מצליחים למכור בגראז' סייל כשעוזבים.
לשמש תיבת דואר קבועה לחבילות של חברים שחזרו לישראל או כאלה שמבקרים פה.
להתבקש לקנות, לשלוח או להביא דברים לחברים שחזרו לארץ ולא יכולים לחיות בלי מוצרים הכרחיים שקונים פה בקמעונות כמו שקיות סנדוויץ' רוכסן, צלוטייפ באריזה של 5, נוזל שטיפת פה, ממתקים וצנוברים באריזות גדולות, וכל מה שנופל בקטגוריה: רק באמריקה.
מישהו צריך משהו? שקיות רוכסן? חמוציות, שמן זית במיכל של חמישה ליטר? שני ליטר דבש לראש השנה? דיו למדפסת? אנחנו פה, אותה הכתובת כבר 12 שנים, יאללו תשלחו. בן דוד של חברים טס לארץ בשבוע הבא, אנחנו יכולים לבקש ממנו להביא.
www.miami-israel.com
השבמחק