אני רוצה להתחיל כמו המערכון של מתי כספי : יש לי שכנה, קוראים אותה שרה , כל היום היא מכבסת תולה.
יש לי שכנה, קוראים אותה משמום- נשמע כמו מה שמום כמו אום שמום – (שבתימנית או בסווהילית זה ריחן או בזיליקום), אבל השכנה שלי לא כל היום תולה כי יש לה מייבש. מצד שני יכול להיות שכל היום היא מכבסת כי הם אחד עשר אנשים בבית. הם במקור מתימן אבל המשפחות שלהם הגיעו לקניה בדרך התבלינים ונשארו שם. האבא של בעלה היה דיפלומט בלונדון ואחר כך בוושינגטון ולקראת הפרישה שלו היו לו חמישה ילדים בין הגילאים שלוש עשרה ועשרים ומסיבות השמורות איתו או איתם ההורים החליטו לחזור לקניה ולהשאיר את כל הילדים בבית שהם קנו במיטב כספם הדיפלומטי למען יקבלו באמריקה חינוך יותר טוב ממה שהיה בידם להציע לידיהם בקניה. לאט לאט כל הילדים הלכו לקולג' בכספם שאותו הרוחו בעבודה קשה בחומר ובלבנים ומכל הבא ליד – בית קפה, מסעדה, חנות – ויצאו מהבית לחייהם חוץ מהאחות הבכורה שנשארה לגור בבית ואחיה הבא בתור אחרי . לאח הזה , שנראה בגילנו או אולי קצת פחות, ארגנו ההורים נישואי שידוך של בת משפחה – משמום – היא ולא אחרת , שנשלחה לארצות הברית בגיל חמש עשרה להתחתן עם בן הדוד השני שלה . האחות גם נישאה למישהו מקניה שבא לגור בארה"ב וכך התחילו את חייהם לפני שמונה עשרה שנה שני הזוגות בבית אחד גדול כמו הבית שלנו.
כשמשמום היתה בת שש עשרה בדיוק נולד הבן הבכור שלה ומאז נולדו לה עוד שלושה. הגדול היום חוגג שבע עשרה והקטן בן שש. האחות הגדולה שלה שלושה ילדים בין הגילאים תשע עד שש עשרה היא רואת חשבון ומפרנסת את כל החמולה מפני ששני הגברים מאבדים כל הזמן את עבודתם ויותר מחפשים עבודה ממוצאים עבודה ומשמום סיימה אולי כיתה ו' בקניה, אולי אפילו לא ,והסידור היה שהיא מגדלת את כל הילדים כולל של האחים האחרים שגרים בסביבה.
עכשיו הילדים גדלו וכולם הולכים כל יום לבית ספר, ואני שתמיד מתערבת בכל ענין לא לי שאלתי אותה למה היא לא תלך להשלים את השכלתה כדי שתהיה לה תעודה בסיסית. היא הלכה ובדקה מה צריך לעשות ונרשמה לקורס הכנה למכינת הכנה של קורס הכנה לתעודה המקבילה לסיום תיכון. מסתבר שמשמום כבר נרשמה בעבר לאותו הקורס עם הגיעה כעולה חדשה לארצות הברית, ואז הישגיה בבחינה היו כה דלים ששמו אותה בכיתת אולפן לאנגלית למרות שאנגלית היא השפה הראשונה שלה ועד שהיא סיימה את אולפן א ו ב נולד בנה הבכור ובזה הסתיימו לימודיה.
אבל הסיפור שלי הוא בכלל לא על משמום, אלא על מה קרה לי כתוצאה מההרשמה של משמום לקורס הדורש בחינת השמה באנגלית ובמתמטיקה שהכניסה אותה לחרדה מלווה בהתקף פאניקה. אני שהרגשתי אחריות למצב אמרתי לה להירגע, אנחנו נעבור ביחד על החומר למבחן ונראה איפה היא צריכה עזרה. התחלנו לפני שבועיים עם ספר ההכנה לקורס ההכנה למכינת ההכנה וכו וכו' במתמטיקה. אחרי שהסתבר שאין מאיפה להתחיל התחלנו מהתחלה – בסדר הפעולות החשבוניות ומה קודם למה. למדנו מה זה סוגריים, שחילוק וכפל באים לפני חיבור וחיסור, איך מחשבים היקף של מלבן: ג'ון ולינדה רוצים לגדר את הגינה שלהם שאורכה ככה ורוחבה ככה ובפתח יש להם שער שאורכו ככה וככה , כמה גדר הם צריכים לקנות, למדנו לקרוא גרף אבל לפני זה הייתי צריכה להסביר מהו גרף עמודות ולמה צריך אותו. שמנו על ציר האיקס את כל הילדים בבית ועל ציר הווי כמה שעות כל אחד מהילדים עוזר ועוד ועוד. אני אומרת למדנו ושמנו כי גם אני לא ממש יודעת את כל זה.
היום הגענו לכפל של מספרים גדולים ובסוף הפרק היא הציצה וראתה שמחר מחכה לנו חילוק ארוך. כשהיא ראתה את שם הפרק היא החזיקה לי בזרוע ואמרה שיש לה התקף פאניקה וזו הסיבה שהיא פרשה מבית הספר בכיתה ו' . אמרתי לה לא לדאוג , עד עכשיו הכל היה בסדר, היא הבינה מה שהיא חשבה שהיא אף פעם לא תבין והיא מתקדמת יפה מאוד כמו שרשמה לי בתעודה המורה יוכבד מכיתה א.עד עכשיו לקחתי נשימה ארוכה ושיננתי "אוווווווווווווווווום" בתחילת כל פרק וכשהייתי צריכה לקרוא את ההסברים ולהעביר אותם הלאה אבל עכשיו גם לי יש התקף פאניקה. אני צריכה יד חזקה וזרוע נטויה לנעוץ בה את ציפורני. גם אני לא יודעת חילוק ארוך. הצילו!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה